צביקה גיא | סיפורים

״רבקה!..... רבקה!.....״ המיטה משמיעה קול חריקה, עוד לפני שאני מסתובב. אני מגשש אחר הטלפון שלי. מקיש על המסך פעם, פעמים, עד שגם הוא מצטרף...

אני יוצא לחצר, השמש מסנוורת, בפה יש לי טעם של סנדוויץ׳ שוקולד והידיים שלי דביקות. אני רץ למאחורי הגן. יואב כבר התחיל לחפור את הבור שאמרנו

וכל היום אחרי זה לא יכולתי לחשוב על שום דבר אחר. ספרתי את הדקות ואת השניות עד שתיגמר המשמרת. זה היה היום הכי ארוך שהיה לי בחיים, חשבתי...